בנגלור בהודו- לחיות ביוקרה עם מחירים ברצפה
מאת נופר רונן
אני ובעלי מטיילים כבר חמישה חודשים במזרח. לאחר טיולים בלתי פוסקים בתאילנד, לאוס וויאטנם. החלטנו להשתקע קצת בדרום הודו, בעיר בנגלור.
למה בחרנו דווקא בה? האמת שדי במקרה. מצאנו בית דירות עם בריכה וחדר כושר, שהיה נראה טוב ובמחיר מעולה והחלטנו לתת לעיר צ'אנס. אחרי יומיים התאהבנו בה. ולא סתם התאהבות, אלא התאהבות עם כל הפרפרים של ההתחלה:)
ההודים פה מקסימים ומנומסים. רובם הגדול דובר אנגלית, ככה שקל מאוד להתמצא בעיר ולא להרגיש ניכור של עיר זרה.
אנחנו נמצאים פה חמישה שבועות ומרגישים בבית.
אני יודעת שרוב האנשים ששומעים את המילה הודו, ישר מדמיינים ארץ ענייה, הרבה לכלוך, פרות ברחובות וריח חזק של תבלינים. והאמת, זה נכון. אבל…
יש בהודו עוד המון רבדים. אפשר למצוא בה הכל, פשוט תלוי מה מחפשים.
בנגלור היא לדעתי שילוב של שני העולמות.
זאת עיר מודרנית, אבל זאת עדיין הודו.
אתה נוסע למסעדת יוקרה, אבל מגיע לשם בריקשה.
אתה הולך לקניון מטורף, אבל הולך על מדרכה עקומה ושבורה.
אתה אוכל ארוחה ענקית וטעימה, אבל מחכה שעה לאוכל (אולי יותר) ומשלם 6 שקלים על הכל.
אתה שוחה בבריכה ביום שמשי, אבל פתאום יש מבול.
ואני יכולה להמשיך ככה עוד הרבה, אבל נראה לי שהבהרתי את עמדתי 🙂
חוץ מזה אני חושבת שתמונות יכולות להסביר יותר טוב ממילים. אז אשמח לתאר לכם את ארוחת חג השבועות שלנו בשילוב של תמונות וקטע וידאו.
בערב חג החלטנו ללכת למסעדה יפנית שמצאנו באינטרנט Teppan restaurant. ראינו עליה ביקורות טובות, אז החלטנו שזאת אופציה טובה. נסענו אליה בריקשה, שהצליחה לעקוף קצת מכוניות וקצת לנסוע בשוליים ואחרי 40 דקות הגענו למסעדה. הושיבו אותנו בשולחן משותף עם משפחה הודית נחמדה. ליד השולחן יש פלטה שעליה השף מבשל בשבילך את הארוחה. לקחנו שני קוקטיילים נחמדים, כדי לפתוח את הארוחה ומנת פתיחה של נתחי פילה (כן מגישים שם פרה, למרות שזאת הודו). להמשך בחרנו לחלוק את קומבינציית הפרימיום שלהם שכוללת : סלט, מרק מיסו, סושי (בין הטעימים שאכלתי בחיי),נודלס מדהים ומנת דג מעולה ולקינוח בופה קינוחים. המשפחה שלידנו לקחה גם קומבינציה דומה, אבל טבעונית. כל הקומבינציה שתיארתי עלתה לנו 120 ש"ח והארוחה של המשפחה עלתה 70 ש"ח. בנוסף לזה שמקבלים את כל האוכל הטעים ברמות אחרות בסכום כזה, יש גם שף מקסים שעושה הופעה שלמה, בעודו מבשל עבורך. הגענו לגן עדן.
שבוע אחרי החלטנו לצאת לבר Skyye bar, מהמלצה שקיבלנו מבחור בבית הדירות שלנו. יום לפני הזמנו מקום, כבר לא היה מקום על הבר אז שמרנו מקום לשולחן לזוג. מדובר בבר יוקרתי בקומה 16, במתחם שיש בו קניון והרבה ברים. הם מחייבים עלות מינימלית של 75 ש"ח לאדם. יש למקום קוד לבוש ולבנים אסור להכנס בנעליים פתוחות או מכנסיים קצרים. הגענו לשם בריקשה (כמובן), הפעם היה לנו נהג שבחר במקצוע הלא נכון. הוא היה צריך להיות נהג מרוצים ולא נהג ריקשה. היו הרבה רגעים בנסיעה שראיתי את תמונות חיי עוברות מול עיניי, אבל איכשהו הגענו לבר בריאים ושלמים (חוץ מהשיער שלי שנהיה נפוח מהרוח בנסיעה). עלינו במעלית לקומה 16. יש מישהו שעובד במעלית והתפקיד שלו זה ללחוץ בשבילך על הקומה. בכניסה יש כמה שומרים ויש מארחת שלוקחת אותך לשולחן. יש תפריט אוכל עם מגוון גדול מאוד של מנות וגם התפריט אלכוהול מגוון מאד עם אפשרויות של קוקטיילים, יינות ואלכוהול מיובא באיכות גבוהה. הזמנו שלוש מנות ראשונות. פוטטוס מתובלים, בשר ברוטב סטאיי ושיפודי עוף ברוטב בלו צ'יז בצד. כל מנה עלתה בסביבות ה30 ש"ח (אפילו פחות). קיבלנו מנות שבכל מקום אחר היו נחשבות למנה עיקרית מבחינת הגודל ומבחינת הטעם הן היו מעולות. הזמנו שני קוקטיילים (מרגריטה ובלאדי מרי) שגם לא איכזבו.
לסרטון של נופר מתוך Teppan restaurant לחצו כאן
בהמשך הזמנו עוד שני קוקטיילים, נשנוש של בוטנים מאודים וטוסטוני גבינה (שהיו גם מעולים). יש אווירה ממש טובה בבר. הוא התמלא עם הזמן, אבל קשה לקרוא למקום מפוצץ. אפשר לרקוד שם ולנוע בלי שאף אחד יהיה צמוד אליך. הדי ג'י שם מוזיקה ממש טובה והעיצוב של המקום יפהפה. לסיכום היה ערב מוצלח ביותר. ושוב לא התאכזבנו מחיי הזוהר הזולים של בנגלור.
מקווה שגרמתי לכם לראות את הודו מזווית קצת שונה. בינתיים אני ממשיכה לחפש עוד מקומות שווים לצאת אליהם :).